ישוע נעשה לקללה כדי שאנו נירש את הברכה הַמָּשִׁיחַ פָּדָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בִּהְיוֹתוֹ לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ כַּכָּתוּב קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי. (גלטים ג, 13)
המשיח נעשה לקללה על הצלב כדי שאנו נהיה כשירים לברכה ונוכל לקבל אותה. על מנת לקבל את הברכה הזו שאלוהים סיפק לנו, זה הכרחי שנבין את הטבע של הברכות והקללות. אם איננו מבינים את שני הכוחות האלה, לא נוכל לקבל את מה שאלוהים סיפק עבורנו. קללות וברכות הם נושאים התופסים נפח רחב בכתובים. השורש "ברך" מופיע יותר מ- 410 פעמים בכתובים; השורש "קלל" מופיעה כמעט 160 פעמים. במילים אחרות, יש לכתובים הרבה מה לומר בעניין. שני הנושאים האלה אמיתיים לגמרי – כל כך אמיתיים, שישוע נאלץ להפוך לקללה על מנת שאנו נוכל להשתחרר מהקללה, ולקבל את הברכה.
יש אנשים המתפתים לחשוב שהברכות הן מציאותיות אך הקללות דמיוניות. זו תפיסה בלתי הגיונית. אם נתייחס לכל זוג הפכים כמציאותיים, זה הגיוני לחשוב שאם אחד ההפכים אמיתי, כן גם השני. למשל, יום ולילה. אם היום הוא אמיתי, כן גם הלילה. חום וקור – אם חום הוא אמיתי כן גם הקור. טוב ורע – אם הטוב הוא אמיתי, כן גם הרוע. איננו יכולים לקבל אחד ולדחות את הקיום של השני. אותו הדבר נכון לברכות וקללות. הברכות אמיתיות, וכן גם הקללות.
לכתובים יש כל כך הרבה מה ללמד אותנו על טבען של הקללות והברכות, כיצד הן פועלות, כיצד לזהות קללה בפעולה בחייך, וכיצד להשתחרר מכח הקללה. אם נישאר בורים, ההפסד כולו שלנו. אנו נפספס הרבה ממה שאלוהים סיפק לנו דרך מותו המכפר של ישוע הצלב, אם לא נשכיל להבין את ההחלפה שהתרחשה על הצלב בין הקללה לברכה. תודה לך ישוע על מה שעשית עבורי על הצלב.
אני מכריז שאני מאמין שברכות הן אמיתיות, וכן גם קללות – כה אמיתיות שישוע נעשה לקללה כדי שאני ארש את הברכה. אמן.
ברכה וקללה: בידך לבחור 